בן ראובן ואידה. נולד ביום כ"ז בתשרי תרצ"ח (2.10.1937) בחיפה. סבו מצד האם היה קצין גבוה בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה - תופעה נדירה בין יהודי גרמניה. נצר ממשפחת רבנים. סיים את לימודיו בבית-הספר לדוגמא על-יד סמינר המזרחי ולאחר-מכן בבית-הספר החקלאי של מקוה ישראל. עסק בחקלאות. במשך שש שנים היה חבר פעיל ב"בני-עקיבא" ומדריך בקרב חברי התנועה. גויס לצה"ל בנובמבר 1955 והצטרף לחיל- הצנחנים. עבר לחיל-השריון והשתתף בקרבות המיתלה במערכת- סיני. אחרי גמרו את שירותו הסדיר הצטרף לצבא- הקבע, בו שירת עד 1961. זמן רב עסק בהדרכה כקצין והגיע לדרגת סרן. בשנת 1960 לקח לו לאשה את אחת מבנות קיבוץ חולתה אשר הוריה היו מן הוותיקים שם והיו ידועים בשל עבודותיהם החלוציות ובשל הברחת עולים מסוריה. כל מי שהכיר אותו ידע על החן הטבעי אשר בו ניחן עוד משחר-עלומיו. יחס לבבי הראה לחבריו ונכונות לעזור ולסייע לזולת מתוך בת- שחוק שהיתה נסוכה על שפתיו. אך יחד עם זה היה איש משמעת ללא פשרות, שגילה מסירות-נפש להגנת המולדת. את הארץ אהב בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ומסירותו לה עיצבה את אפיו. שנה לאחר נישואיו נולד לו בנו-בכורו אשר נקרא בשם "שגיא", כי בשנת 1956, לפני מערכת-סיני, נפצע בהר שגיא אשר בנגב. אי-שקט היה בקרבו והוא לא ידע מנוח. כל השנים התבלט ולא יכול היה להשלים עם הרבה תופעות שלא היו לפי רוחו. אבל אהבתו לדליה רעייתו, מסירותו לילדיו ועקשנותו להמשיך בצורת חיי-ספר עזרו לו להתגבר על הקשיים שבהם בקבלו על עצמו תפקידים שונים ובהיכנסו למזכירות התחיל להבין שהדרך לשלימות, אשר הוא חיפש בכל, אינה קלה ביותר. גם במלחמת ששת הימים, כמו לפני כן, היה במסגרת שירות-המילואים בתוך פלוגת-סיור, עד שביום הרביעי לקרבותיה, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), נפל בקרב שנערך בביר אל-חמה שבסיני. הניח אשה ושלושה ילדים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולתה. ב"שלושים" לנפלו הוציא קיבוץ חולתה חוברת לזכרו (ולזכר יהודה גולן). בחוברת-הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. חוברת לזכרו הנושאת את שמו הוצאה לאור. העיטורים הם מעשה-ידו של בצלאל יעיר, גם הוא מנופלי מלחמת ששת הימים. חוברת לזכרו (ולזכר יהודה גולן) הוצאה לאור והיא נקראת "בצרור החיים".